מיסוי מטבעות וירטואליים כולל סוגיות והיבטים מורכבים לרבות מחלוקות כיצד נכון למסות מכירה ו/או מסחר במטבעות דיגיטליים.
תעשיית המימון המבוזר, המבוססת על טכנולוגיית בלוקצ'יין, התפתחה דרמטית וכיום מושכת אליה יותר ויותר כספים, עסקאות ופעולות נוספות אשר ניתן לבצע ללא גוף מתווך. פעולות אלו מעלות סוגיות נוספות באשר לאופן מיסוי אותן עסקאות חדשניות הכוללות מטבעות קריפטוגרפים.
להלן כמה פעולות במטבע דיגיטלי אשר עלולות ליצור אירוע מס:
DeFi- DeFi
הוא קיצור של "פיננסים מבוזרים", מונח המשמש לתיאור יישומים פיננסיים במטבעות דיגיטליים שמטרתם לבנות מחדש וליצור חדשנות משבשת בתחום הפיננסי.
ככלל מדובר על שורת אפליקציות (Apps) שפועלות על בלוקצ'יין ומעניקות כל שירות פיננסי העולה על הדעת- מביטוח, הלוואה או חיסכון. הטכנולוגיה עצמה, שמבוססת על שקיפות אבסולוטית לכל, מייתרת את הצורך באמון שמעניק גוף ממשלתי או מוסדי לתהליך.
כשזה נעשה על גבי רשתות בלוקצ'יין, המשתתפים יכולים ליהנות ממעבר מהיר של ההון שלהם ללווים, ללא תלות במיקום גיאוגרפי, וזאת תוך שקיפות ואבטחה גבוהה, בעסקאות כמעט מיידיות.
רוב אפליקציות הפיננסים המבוזרות בנויות על גבי אית'ריום, פלטפורמת המטבעות הקריפטו השנייה בגודלה בעולם.
יישום DeFi פופולרי הינו פלטפורמת ההלוואות- פלטפורמות אלו משתמשות בחוזים חכמים כדי לבצע הלוואות או לאפשר פיקדונות בתמורה לריבית. מתוך כך, עולה השאלה האם יש להתייחס לתשואה זו כריבית (ואם כן , האם צמודה או לא צמודה?), האם יש להתייחס אליה כרווח הון, וכן מהו עיתוי מיסוי ההכנסה-שכן ניתן לטעון שהתשואה היא יצירת מטבעות חדשים שיש למסותם רק בעת מימושם.
Staking- Staking
הוא שיטה לאימות עסקאות בבלוקצ'יין. החידוש המשמעותי בטכנולוגיית הבלוקצ'יין היה אלגוריתם הוכחת העבודה. בשיטה הזו, המאשר לא מפעיל מחשב המבצע עבודה חישובית אלא מפקיד כמות מסוימת של מטבעות דיגיטליים. באמצעות אותם מטבעות אותו ערב חותם על נכונות ההעברות ברשת. אם ההעברות תואמות לכללים המפורטים ברשת, הרשת תרשום לפקודת הערב מטבעות חדשים שיונפקו.
גם בעסקה זו, בדומה ל-DeFi, סוגית המיסוי נוגעת לאופן מיסוי התשואה מהפקדת המטבעות.
DAO
ארגון אוטונומי מבוזר
הוא צורה מבוססת בלוקצ'יין של ארגון או חברה הנשלטת לרוב על ידי אסימון קריפטו מקורי. כל מי שרוכש ומחזיק את האסימונים הללו זוכה ליכולת להצביע בעניינים חשובים הקשורים ישירות ל-DAO. הDAOS משתמשים בדרך כלל בחוזים חכמים במקום מבנים תאגידיים מסורתיים כדי לתאם את המאמצים והמשאבים של אנשים רבים לקראת מטרות משותפות. אלו הן תוכנות מחשב הפועלות בעצמן שמבצעות פונקציה מסוימת כאשר מתקיימים תנאים מסוימים.
ארגון זה מעלה שלל שאלות הקשורות למיסוי, ביניהן- מהו סיווגו המשפטי של הארגון- שותפות או חברה? ככל וזו שותפות, האם זו שותפות כללית? בנוסף, כיצד יש לקבוע את מקום השליטה והניהול בדאו? האם מדובר במיסוי של הכנסה פאסיבית, מהו עיתוי המיסוי, ועוד.
סוגיה נוספת עולה באשר לסמכות השיפוט על ישות זו, שכן אין לישות זו מיקום גאוגרפי, וכל בעל טוקן, מכל רחבי העולם, יכול תיאורטית להיות חלק מהארגון.
NFT- NFT
סוג מיוחד של מטבע דיגיטלי המאפשר למחזיקים להוכיח את בעלותם על פריטים דיגיטליים - אבל גם על פריטים בעולם האמיתי. ההוכחה לבעלות על הפריטים נובעת מהיכולת ליצור חתימה דיגטלית שמאפשרת הגדרת בעלות על נכס דיגיטלי מסוים, שמפריד אותו מכל קובץ אחר בעולם.
על ידי שימוש בתכונות של הבלוקצ'יין, בהן שקיפות והפצה, ואי יכולת לשינוי, ניתן לאחסן את כל ה-NFTs בצורה שקופה, המאפשרת לכל אחד לבדוק את האותנטיות של כל NFT בכל עת.
ערכו של ה-NFT, כבכל נכס, נקבע בהתאם להיצע וביקוש ברשת הווירטואלית.
התחזקות מטבע הקריפטו והשתכללות הפעולות אשר ניתן לבצע בפלטפורמת הבלוקצ'יין, מניעה מדינות שונות ליצור חקיקה ורגולציה מקיפה בכל הקשור לעסקאות במטבעות קריפטוגרפים.
האתגר המרכזי של הרגולטורים הוא כיצד ליצור הסדר חוקי שמצד אחד ישמר את הטכנולוגיה הזו על יתרונותיה (או לפחות את רובם), ומצד שני יספק מענה, לרשויות המס, בכל הקשור לגביית מס בהתאם לאופי הכלכלי של העסקה.
כפי שיפורט בטבלה שלהלן, ישנן מדינות אשר התאימו את החוק הקיים כך שיחול גם הפעולות החדשניות אשר הורחבו לעיל. לפיכך, מבלי להיכנס לקשיים ולסתירות העולות מכך, כל השלכות המיסוי הנובעות מהחוק הקיים חלות גם על פעולות שנעשות בפלטפורמת הבלוקצ'יין אשר נכנסו תחת אותו החוק.
ביחס למדינות אשר עדיין לא יצרו חקיקה חדשה או הכניסו את הפעולות בבלוקצ'יין תחת חקיקה קיימת, יש לפרש את החוקים הקיימים ולשער כיצד רשויות המס במדינה יתייחסו לתשואות והכנסות אשר נוצרות עקב פעולות בפלטפורמת הבלקצ'יין. החקיקה הקיימת יכולה להיות חקיקת כללית העוסקת במטבעות קריפטוגרפים, או חקיקה אשר אינה קשורה למטבעות קריטוגרפים אך ניתן להקביל את הפעולות המצוינות בה לפעילויות בפלטפורמת הבלוקצ'יין, כפי שפורט לעיל (לדוגמא- חקיקה הנוגעת למיסוי ריבית על הלוואה).
DAO | Staking | DeFi | יחס למטבעות קריפטו | מדינה |
בגרמניה אין חקיקה הנוגעת ל-DAO. ללא חקיקה מוסדרת, נופל DAO לתוך קטגוריה של שותפות כללית. | נכסים מסחריים- התמורה ממוסת כהכנסה ממתן שירותים. נכסים שאינם מסחריים- הכנסה מהלוואות חייבת במס בהתאם לסעיף 22 מספר 3 EStG (הכנסה מקצבאות, תיווך והשכרת מטלטלין). | נכסים עסקיים- הכנסה מהעברת יחידות מטבע וירטואליות מייצגות הכנסה תפעולית וממוסות בהתאם. נכסים שאינם מסחריים- הכנסה מהלוואות חייבת במס בהתאם לסעיף 22 מספר 3 EStG (הכנסה מקצבאות, תיווך והשכרת מטלטלין). | מטבע קריפטוגרפי נחשב כנכס פרטי. רווחים שהופקו ממטבעות קריפטוגרפים פטורים ממס כאשר הם מוחזקים מעל 10 שנים. | גרמניה |
נכון לעכשיו, לא ניתן להקים DAOs לפי החוק השוויצרי. לפיכך, DAOs מוסדרים הם בהכרח ישויות של חוק זר. ההכרה ב-DAOs זרים בשוויץ נקבעת לפי חוק המשפט הבינלאומי הפרטי השוויצרי (PILA). | פעולת ה-Staking מניבה למשקיע הכנסה באמצעות שימוש באסימונים שלו. רווחים אלו מייצגים הכנסה שיש להצהיר עליה בדוח המס השוויצרי והן כפופות לשיעורי מס הכנסה רגילים. | ה-FTA עדיין לא פרסם שום הנחיה ברורה לגבי מיסי DeFi. ככל ויש הכנסות ריבית עקב הלוואת מטבעות דרך הפלטפורמה, ישנה חשיפה למס הכנסה שכן זהו אינו מסחר הפטור ממס, אלא יצירת הכנסה. | בשוויץ קריפטו מסווג כנכס מבוסס קריפטו. משמעות סיווג זה היה שקריפטו נחשב לנכס עושר פרטי (private wealth asset). | שוויץ |
אין מדיניות או חוקים לגבי DAO. | אין מדיניות או חוקים לגבי DeFi או Staking וכל פעולה שכזו פטורה גם היא ממס. | אין מדיניות או חוקים לגבי DeFi או Staking וכל פעולה שכזו פטורה גם היא ממס. | מטבע קריפטוגרפי נחשב כאמצעי תשלום | פורטוגל |